אם אתם גרים בישראל, רוב הסיכויים שהשתמשתם השבוע במעלית. נכנסתם, לחצתם על כפתור, וכל השאר קרה כמשהו מובן מאליו. אבל בתוך הפיר מסתתרת מכונה מורכבת להפליא, עם עשרות רכיבים שכל אחד מהם עושה עבודה קריטית כדי שתגיעו לקומה שלכם בשלום, בלי שתצטרכו לחשוב על זה אפילו לרגע.

אז ריכזנו כאן עבורכם את המילון הראשון מסוגו בעברית לחלקי המעלית: שמות החלקים, מה תפקידם, ואיך הם עובדים. הכל בשפה פשוטה וקלה להבנה. אז אתם עולים או יורדים?

מערכת ההנעה

כאן נמצאים השרירים של המעלית. כל מה שקשור להרמה ולהורדה של התא, מהמנוע ועד הכבלים.

1

מכונת ההרמה (המנוע, או "המכונה")

השרירים. 💪

זה החלק שעושה את העבודה הכבדה, פשוטו כמשמעו. מנוע חשמלי חזק שמסובב גלגל, והגלגל מזיז את הכבלים שמרימים ומורידים את התא. יש שני סוגים עיקריים: עם ממסרה (גיר), הוותיק והרועש יותר, ובלי ממסרה, השקט והחסכוני שנפוץ במעליות המודרניות.

עובדה מעניינתהמנוע ללא הממסרה הומצא כבר בשנת 1903, והוא זה שהפך מעליות מהירות, ואיתן גורדי שחקים גבוהים באמת, למעשיים. בלי המהירות שהוא נתן, נסיעה לקומה ה-80 הייתה לוקחת נצח, וערים כמו ניו יורק היו נראות היום אחרת לגמרי.
מכונת ההרמה מהחשובים שבחלקי המעלית
2

גלגל ההינע

מחזיק את כל המשקל שלכם. בלי להתלונן.

גלגל מתכת גדול עם חריצים, שעליו יושבים כבלי ההרמה. כשהמנוע מסובב אותו, החיכוך בין הכבלים לחריצים הוא זה שמושך את התא מעלה ומטה. אין כאן שום דבק ושום קשירה, רק חיכוך טהור. בגלל זה קוראים לשיטה הזו הנעת חיכוך (טרקציה).

גלגל ההינע של מעלית
3

בקר תדר

דוושת הגז של המעלית.

בעבר מעליות התחילו ועצרו במכה אחת שהקפיצה לכם את הבטן. בקר התדר שם לזה סוף. הוא שולט במתח ובתדר שמגיעים למנוע, וכך גורם למעלית להאיץ ולהאט חלק כמו משי, ולעצור בדיוק בגובה הקומה. כבונוס קטן, הוא גם חוסך המון חשמל.

בקר תדר של מעלית
4

אינקודר (מקודד)

העיניים של המעלית. תמיד יודע איפה היא.

חיישן קטן שסופר ומודד בדיוק היכן התא נמצא ובאיזו מהירות הוא נע, ומדווח על זה לבקר התדר עשרות פעמים בשנייה. בזכותו המעלית עוצרת בדיוק בקומה, בלי המדרגה הקטנה והמעצבנת שיש לפעמים למעליות שבהן האינקודר לא מותקן.

אינקודר של מעלית
5

בלם

הרגל על הברקס. כל הזמן.

בלם חזק שתופס את המנוע ומחזיק את התא במקום כשהוא עומד בקומה. ויש לו טריק די חכם: הוא עובד הפוך ממה שאתם כנראה חושבים. זרם חשמלי לא מפעיל אותו, אלא דווקא משחרר אותו. קפיצים מנסים כל הזמן "לסגור" אותו. כך שאם יש הפסקת חשמל, הבלם מופעל מעצמו באופן אוטומטי ומכני לחלוטין. מנגנון בטיחות פשוט אך גאוני.

בלם של מעלית
6

כבלי ההרמה

כן, אכן מדובר בכמה ולא באחד, וכן, הם חזקים בטירוף.

אגד של חבלי פלדה שזורים שנושאים את התא. עוביים ומספרם ייקבעו על פי נתוני המעלית. תמיד יש כמה כבלים מחוברים במקביל, שכל אחד מהם לבדו מסוגל להחזיק את התא עד העומס המותר המקסימלי שלו, ואפילו קצת יותר.

כבלי ההרמה של מעלית
7

משקל נגדי

השותף השקט שעושה חצי מהעבודה.

זו משקולת או מספר משקולות שנוסעות בפיר בכיוון הפוך לכיוון שבו התא נוסע, בדיוק כמו נדנדה. כשאתם עולים, הוא יורד, וכשאתם יורדים, הוא עולה. הוא שוקל בערך כמו התא ועוד חצי מהעומס המותר, וכך המנוע לא צריך להרים את כל המשקל לבד, אלא רק את ההפרש הקטן. זה הסוד מאחורי כמה שמעליות חסכוניות.

משקל נגדי של מעלית

מערכת הבטיחות

אם מערכת ההנעה היא השרירים, זו מערכת הרפלקסים וההגנה. רוב הרכיבים כאן מעבירים את כל חייהם בלי לעשות את התפקיד שלהם אף פעם, הם רק מחכים לרגע האחד שבו יצטרכו להציל את היום.

8

ווסת המהירות

שוטר התנועה של הפיר.

מנגנון מכני חכם שכל תפקידו לעקוב אחרי המהירות של התא. כל עוד הכל תקין הוא סתם מסתובב בשקט. אבל אם התא מתחיל לרדת מהר מדי, כ-15 אחוז מעל המהירות הרגילה, הוא נכנס לפעולה ומפעיל את התקן התפיסה. גם הוא, כמו הבלם, עובד בצורה מכנית לחלוטין, והוא לא זקוק לאספקת חשמל.

ווסת מהירות של מעלית
9

התקן התפיסה

חגורת הבטיחות של המעלית.

אם ווסת המהירות מזהה שהתא יורד מהר מדי, ההתקן הזה נכנס לפעולה ותופס פיזית את מסילות ההובלה בלסתות פלדה, עד לעצירה מוחלטת. הצמד הזה, הווסת שמזהה וההתקן שעוצר, קיים בכל מעלית תקנית. התקן התפיסה בנוי בצורה כזו שעצם התנועה של תא המעלית כלפי מטה גורמת לו להינעל חזק יותר על המסילות. ושוב, ניחשתם, גם כאן אופן הפעולה מכני לחלוטין, ואין שום צורך בחשמל כדי להפעיל את המנגנון.

עובדה מעניינתעד היום מספרים שכל תעשיית המעליות המודרנית נולדה מהמצאת הרכיב הזה. בשנת 1853 אלישע אוטיס המציא את התקן הבטיחות הראשון, וכדי להוכיח שהוא עובד הוא עלה על מעלית עמוסה מול קהל וציווה לחתוך את הכבל שהחזיק אותה. התא צנח סנטימטרים בודדים וההתקן תפס אותו באוויר. ההדגמה הזו הייתה נקודת מפנה שנתנה לאנשים אמון במנגנון הבטיחות של המעליות.
התקן תפיסה של מעלית
10

בולמים (במפרים, פגושים)

"המזרן" שבתחתית הפיר.

בתחתית הפיר, מתחת לתא, מותקנים בולמים גדולים מאחד משלושה סוגים: קפיציים, הידראוליים, או פולימריים. הם קו ההגנה האחרון: אם משום מה התא ירד נמוך מהקומה התחתונה, הם סופגים את המכה ומרככים את העצירה. חשבו עליהם ככריות האוויר של תא המעלית.

בולמים בתחתית פיר מעלית
11

מפסקי גבול

עד כאן, חבר.

כמו שלטי עצור חשמליים, מתגים אלה ממוקמים בקצה העליון והתחתון של הפיר ודואגים שהתא לא יחרוג מגבולותיו. אם הוא מנסה להמשיך ולנסוע יותר מדי למעלה או למטה, הם עוצרים אותו, ובמקרה קיצוני אפילו מנתקים לו את החשמל לגמרי.

מפסק גבול של מעלית
12

יחידת החירום

כשהכל נכבה, היא מתעוררת.

כשיש הפסקת חשמל, המערכת הזו נכנסת לפעולה אוטומטית. יחידת סוללת גיבוי עצמאית ממשיכה להזין את הרכיבים הקריטיים, תאורת חירום נדלקת כדי שלא תישארו בחושך, אזעקה מאפשרת להשמיע קול החוצה, וחייגן חירום מתקשר אוטומטית למוקד של חברת השירות, כדי שידברו איתכם וישלחו טכנאי. אז אם נתקעתם, אתם לא באמת לבד.

עובדה מעניינתלפי התקן, מערכת התקשורת הזו חייבת להמשיך לעבוד על הסוללה גם שעה שלמה אחרי שהחשמל נפל. אז יש לכם זמן.
יחידת חירום של מעלית
13

מערכת שקילת עומס

זה לא אתם. זה סתם עומס יתר (סתם, זה כן אתם 🤣).

לכל מעלית יש עומס מירבי מותר. חיישן זה יודע כמה משקל יש בתא. אם נדחסתם פנימה יותר מדי, הוא פשוט לא נותן לדלת להיסגר, מצפצף בעקשנות, ומסרב לזוז עד שמישהו יורד. מעצבן קצת אולי, אבל זה שומר ומגן עליכם מפני נסיעה בתא שמועמס מעל המותר.

מערכת שקילת עומס של מעלית

מערכת התא

מכל החלקים והמערכות שאנחנו מדברים עליהן כאן, זה החלק היחיד שאתם באמת רואים ופוגשים. אבל גם מאחורי הקופסה המוכרת הזו מסתתר יותר ממה שנדמה במבט ראשון.

14

תא המעלית ושלדת התא

מה שאתם רואים, ומה שמחזיק את מה שאתם רואים.

תא המעלית הוא הקופסה שאתם עומדים בתוכה. אבל הוא לא תלוי על הכבלים לבדו, הוא יושב בתוך שלדת פלדה חזקה שנקראת סל. השלדה היא זו שנושאת את כל המשקל, מחזיקה את התקן התפיסה ואת נעלי ההובלה, ומחוברת בפועל לכבלים. הקופסה היפה והמעוצבת מבפנים, השלד החזק והמסיבי מבחוץ, עוטף אותה.

תא המעלית ושלדת התא
15

נעלי הובלה

הרולרבליידס של התא. דואגות שהוא "יחליק" על הפסים.

בכל פינה של התא יש נעליים שאוחזות במסילות ההובלה ומחזיקות את התא צמוד וישר לאורך כל הדרך. יש נעליים מחומרים פלסטיים קשיחים, ויש כאלה שמורכבות מגלגלים או גלגליות. הן הסיבה שהנסיעה חלקה, ושאתם לא מרגישים את התא מתנדנד או מתחכך במסילות ההובלה.

נעלי הובלה של מעלית
16

וילון אור (עין אלקטרונית)

הסיבה שהדלת לא נסגרת עליכם באמצע.

מסך של קרני אור בלתי נראות שחוצה את פתח הדלת. ברגע שמשהו חוצה אותו, יד, רגל, עגלת קניות או תיק, הדלת עוצרת ונפתחת שוב מיד. פעם היו רק גומיות מכניות שהיו צריכות ממש להתנגש בכם קודם. למרבה המזל הטכנולוגיה התקדמה קצת מאז.

וילון אור בדלת מעלית

מערכת הדלתות

נשמע פשוט? אז זהו, שלא. מערכת הדלתות היא מהמתוחכמות, העדינות, המסובכות והחשובות בכל המעלית. היא דואגת לבטיחות שלכם, ובגלל ריבוי הרכיבים בה, שם גם צצות רוב התקלות.

17

מנוע הדלתות (מפעיל הדלת)

ממש כאילו הייתם בני אצולה, הוא פותח וסוגר עבורכם את הדלת.

יהיה קשה להיכנס כאן לפרטי פרטים, כי המערכת באמת מורכבת. אבל בגדול מדובר במנוע קטן שמותקן מעל דלת התא, אינקודר (זוכרים מקודם?) שיודע מה מצב הדלתות הנוכחי, מפעיל מכני שהמנוע מניע, ובקר חשמלי ששולט על הכל. הבקר, בעזרת האינקודר, קובע כמה מהר הדלת נעה כדי שלא תיפתח חזק מדי או תיטרק בסגירה. הוא גם קובע כמה זמן היא נשארת פתוחה לפני שהיא נסגרת, וכמובן מחובר גם לוילון האור כדי לדעת אם צריך לפתוח את הדלת שוב באופן לא צפוי.

מנוע הדלתות של מעלית
18

דלת התא ודלתות הקומות

זוג. אחת לא זזה בלי השנייה.

בכל קומה יש בעצם שתי דלתות: דלת התא שנוסעת איתכם, ודלת הקומה שמחכה בכל קומה. דלת הקומה פסיבית ולא מחוברת לחשמל, לכן היא לא יודעת לפתוח את עצמה. מנגנון פתיחת הדלת (מהערך הקודם) יודע להתחבר למנגנון דלת הקומה (או "הנחיתה") בדיוק, ולפתוח אותה איתו. האחד לא עובד בלי השני. כשהתא מגיע לקומה אז זה קורה, חיישן מיוחד מזהה ששני הרכיבים מחוברים, והדלתות יכולות להיפתח.

דלת תא ודלתות קומה של מעלית
19

מנגנון נעילת הדלת

שומר הסף של הפיר.

מנגנונים שמותקנים בכל הקומות ושומרים על שני כללים ברורים. הראשון, המעלית לא תזוז אלא אם כל הדלתות, בכל הקומות, סגורות ונעולות. והשני, אין אפשרות שדלת קומה תיפתח בלי שתא המעלית מחכה שם. שני כללים שמצילים חיים.

מנגנון נעילת דלת מעלית

מערכת הפיקוד

דיברנו על השרירים, דיברנו על מערכת ההגנה, ודיברנו על מערכות הדלתות והתא. עכשיו תורו של המוח, מה שמחבר הכל ביחד.

20

לוח הבקרה (הפיקוד)

המוח של המעלית. 🧠

גוף טוב עם ידיים ורגליים חזקות לא שווה כלום בלי מוח. הפיקוד, או לוח הבקרה, הוא המערכת שמקבלת מידע מכל המערכות והחיישנים של המעלית ומוציאה פקודות. הפיקוד מקבל את כל הקריאות, מחליט לאן התא ייסע ובאיזה סדר (מכירים את ההרגשה שאתם צריכים לחכות מלא זמן למעלית שתגיע? זו אשמתו), ומנטר בלי הפסקה פרמטרים ואת כל רכיבי הבטיחות. הוא יודע לזהות אם משהו לא תקין, ולעצור את המעלית.

לוח הבקרה (הפיקוד) של מעלית
21

לוחות ולחצני ההפעלה

"הכפתורים". הדרך שבה אתם מתקשרים עם המעלית.

כל הכפתורים והתצוגות שאתם מכירים: הלוח שבתוך התא שעם הכפתורים שלו בוחרים קומה, שולטים על הדלתות או לוחצים על לחצן המצוקה, והלחצנים בכל קומה שקוראים למעלית. הם המתווכים בינכם לבין המוח. זה נראה פשוט, אבל תחשבו מה קורה אם כמה לחצנים בתוך התא וכמה לחצנים בקומות שונות נלחצים באותו זמן. המידע הזה יתוקשר ללוח הבקרה, יעובד, ויהפוך לפקודות פעולה למעלית ולסדר מסוים שבו היא תיסע.

עובדה מעניינתבקומות שבהן מותקן פאנל לחצנים שמאפשר לקרוא למעלית גם למעלה וגם למטה, הרבה אנשים לוחצים על שני החצים יחד, מתוך מחשבה שככה היא תגיע מהר יותר. מה שהם באמת עושים, הוא שהם שולחים ללוח הבקרה שתי קריאות במקום אחת, לוח הפיקוד צריך לתכנן את תכנית הנסיעה של המעלית כך שתענה לשתי הקריאות שנוצרו, ובכך הם בעצם גורמים לעצמם ולמי שמחכה איתם לעיכוב בהגעה לקומה הרצויה.
לוחות ולחצני הפעלה של מעלית
22

כבל נגרר (או "כבל גמיש", או "שטוח")

חבל הטבור של המעלית.

על אף שהתא זז כל הזמן למעלה ולמטה, אסור שייווצר מצב שחשמל לא מגיע אליו. הכבל הנגרר הוא הפתרון לאיך מספקים חשמל באופן רציף לתא שזז כל הזמן. הוא שטוח וגמיש, תלוי מתחת או מעל לתא ומתפתל איתו מעלה ומטה. בפעם הבאה שתיסעו במעלית שקופה, תנסו לחפש ולזהות אותו.

כבל נגרר של מעלית

מבנה הפיר

הפיר הוא הבית של המעלית, בתוכו היא תבלה את חייה. יש היבטים חוקיים לבנייה שלו, אותם אנחנו מכסים במאמר אחר. לקירות הפיר מחוברים חלקים נייחים ויציבים, שעליהם המעלית נוסעת. בואו נלמד.

23

פיר המעלית

התעלה שבה כל הקסם קורה.

החלל האנכי שעובר לאורך כל הבניין, שבו נוסע התא, ולצידו גם המשקל הנגדי. מבנה ומיקום הפיר נקבעים עוד בשלב התכנון האדריכלי של הבניין, וכמובן שקיימות לכך דרישות חוקיות ומבניות מדויקות. גודל הפיר יקבע את גודל המעלית שאפשר להתקין בבניין, וגובהו המדויק יכול להשפיע גם על מהירות המעלית המקסימלית המותרת.

פיר מעלית
24

מסילות ההובלה (פסי הולכה)

הפסים של המעלית. כמו רכבת, רק במאונך.

שני פסי פלדה זקופים, בעלי חתך בצורת האות T, שרצים לאורך כל הפיר. הם מכוונים את התא ואת המשקל הנגדי ומונעים מהם לנסוע בצורה לא ישרה. נעלי ההובלה גולשות עליהם, וגם התקן התפיסה נאחז בהם בשעת חירום. הן ממש עמוד השדרה של הפיר.

עובדה מעניינתפסי ההולכה מותקנים לרמת דיוק של מילימטרים. כשהמעלית בתנועה במהירות מקסימלית, אי דיוק של מילימטר או שניים ביישור הפסים יכול להוביל לטלטלה חזקה בתא, ולשחיקה ובלאי מואצים של רכיבים שונים.
מסילות הובלה (פסי הולכה) של מעלית
25

בור הפיר (פיט)

המרתף של המעלית.

החלל שמתחת לקומה הנמוכה ביותר. שם יושבים הבולמים, ושם גם יש מספיק מקום לטכנאי לעבוד בבטחה מתחת לתא. קטן, אבל חיוני.

בור הפיר של מעלית
26

חדר המכונות

חדרון מעל או מתחת למעלית שבו מותקנים המנוע ולוח הפיקוד.

החדרון הזה, שבדרך כלל נמצא מעל הקומה האחרונה של המעלית, מכיל את מכונת ההרמה, את הפיקוד ואת בקר התדר. עם השנים והתקדמות הטכנולוגיה, גודלו ומבנהו של הציוד הזה הצטמצם, ורובו נכנס היום לתוך הפיר עצמו, כך שחדר המכונות הולך ונעלם מהעולם. זה חוסך מקום יקר בבניין ומשנה את התכנון שלו. כיום חדרי מכונה קיימים בעיקר למכונות כבדות מאוד או מהירות מאוד.

חדר מכונות של מעלית
אבל רגע, מה עם מעלית הידראולית?

למעליות הידראוליות מערכת הנעה שונה, ובהתאם גם חלקים שונים.

עד עכשיו דיברנו על מעליות חשמליות, שהן הרוב המוחלט מהמעליות שמותקנות בבניינים בישראל. אבל יש משפחה שנייה: מעליות הידראוליות, שנפוצות במבנים נמוכים. במקום מנוע שמושך כבלים מלמעלה, כאן המנוע מפעיל בוכנה שדוחפת את התא מלמטה בעזרת לחץ שמן. רוב רכיבי הבטיחות והתא זהים, אבל שלושת אלה ייחודיים להן:

27

בוכנה וצילינדר (מגבה)

במקום כבלים שמושכים, כאן יש בוכנה שדוחפת.

בוכנת פלדה מסיבית יושבת בתוך צילינדר גדול ומחוברת לשלד התא. הכבלים, שהיו במעלית החשמלית, לא קיימים כאן. כששמן בלחץ נכנס לצילינדר, הוא דוחף את הבוכנה מעלה, והבוכנה מרימה את התא. כדי לרדת, פשוט משחררים את השמן וכוח הכובד עושה את העבודה. אין מנוע למעלה ואין משקל נגדי.

עובדה מעניינתמעליות הידראוליות דווקא קדמו לחשמליות. המעלית ההידראולית הראשונה נבנתה כבר בשנת 1845, שנים לפני שאלישע אוטיס בכלל הציג את המעלית הבטוחה שלו.
בוכנה וצילינדר של מעלית הידראולית
28

יחידת הכוח

היא עושה את העבודה, וגם את הרעש.

זו המכונה של המעלית ההידראולית: משאבה, מנוע ומיכל שמן, בדרך כלל בחדר קטן בקומת הקרקע. המנוע מפעיל את המשאבה, שדוחפת את השמן אל הצילינדר כדי להרים את התא. בעלייה היא עובדת קשה, ובירידה היא פשוט נחה ונותנת לתא לרדת באמצעות המשקל של עצמו.

יחידת הכוח של מעלית הידראולית
29

שסתום הבקרה

כמו ברז, רק חכם יותר.

החוכמה מאחורי רעיון המעלית ההידראולית נמצאת בשסתום הזה. הוא מווסת בדיוק כמה שמן זורם ולאן, וכך שולט על ההאצה, ההאטה והעצירה המדויקת בקומה. בירידה הוא זה שמשחרר את השמן בקצב מבוקר כדי להימנע מירידה מהירה מדי.

שסתום הבקרה של מעלית הידראולית

אז עכשיו כשאתם מכירים את כל חלקי המעלית…

אולי שמתם לב לדבר אחד: כמעט כל אחד מחלקי המעלית קריטי, וכל רכיב כאן, בלי יוצא מן הכלל, דורש עין מקצועית שתשמור עליו כדי שהוא ישמור עליכם. מעלית טובה היא לא סתם אוסף של חלקים שפשוט עובדים, אלא אוסף של חלקים שמישהו בודק באופן קבוע ומתחזק כמו שצריך. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים.

אז… דברו איתנו!

קראו על שירות האחזקה שלנו
מאמר קודם איך מתקינים מעלית?
מאמר הבא למה מעליות נתקעות?