מעלית שבת

ההמצאה הכי ישראלית שיש

מעלית השבת היא, באופן לא מאוד מפתיע, המצאה ישראלית מקורית. את הראשונה תכנן ופיתח המהנדס דוד בנעט, בסביבות אמצע שנות השבעים, עבור בית החולים שערי צדק בירושלים, על פי הנחיותיו של הרב לוי יצחק הלפרין, שעמד בראש המכון המדעי-טכנולוגי להלכה. הרב הלפרין, אגב, לא ניגש לזה בקלות ראש. הוא חקר את הסוגיה כשש עשרה שנה לפני שיצא הספר הגדול שלו בנושא (שנקרא, איך לא, "מעליות בשבת").

הצורך שהפך להמצאה בבית חולים אחד בירושלים מהר מאוד הפך לדרישה אמיתית בעשרות אלפי בניינים ברחבי ישראל. כמו כל טכנולוגיה אחרת, גם זו התפתחה והשתכללה עם הזמן. עד לא מזמן אפשר היה להתקין מעלית שבת רק במעלית עם חדר מכונות. בשנים האחרונות פותחו פתרונות גם למעליות מסוג MRL, אלה שבלי חדר מכונות, שהפכו היום לסטנדרט ברוב הבניינים החדשים.

לא יודעים מה זה חדר מכונות? קראו את המאמר שלנו על סוגי מעליות 😉

אז מה זו בעצם מעלית שבת?

בגדול? זו לא מעלית מיוחדת. היא דווקא רגילה לגמרי.

ההבדל היחיד הוא תוכנה. במעלית מותקנת תכונה שנקראת "פיקוד שבת", והיא בעצם מצב הפעלה שונה של אותה מעלית שנוסעים בה כל השבוע. כשמפעילים את המצב הזה, המעלית מפסיקה לחכות לפקודות ומתחילה לעבוד לפי תוכנית קבועה שהוגדרה מראש.

העיקרון ההנדסי שמאחורי זה פשוט ויפה: לנתק את ההשפעה של הנוסע על המעלית. אתם לא לוחצים על כלום, לא בוחרים קומה, לא קוראים למעלית. אתם רק נכנסים, וכל השאר כבר קורה מעצמו.

איך זה עובד, שלב אחרי שלב

קודם כל, איך בכלל מפעילים אותה? בניגוד למה שאפשר לחשוב, המעלית לא "יודעת" מתי נכנסת השבת. מישהו מטעם הוועד צריך לכוון את שעון השבת, כי זמני כניסת השבת משתנים משבוע לשבוע. ההפעלה עצמה יכולה להתבצע אוטומטית, באמצעות שעון השבת, או ידנית, דרך מפתח או מתג ייעודי בלוח הפיקוד. זה שימושי למשל בחגים ומועדים.

ברגע שפיקוד השבת פעיל, המעלית מתנהגת אחרת לגמרי:

• היא נעה בין הקומות באופן אוטומטי, לפי לוח זמנים קבוע, בלי שאף אחד קורא לה.
• היא עוצרת בקומות שהוגדרו מראש, ממתינה כמה שניות לכניסת הנוסעים, ואז ממשיכה.
• לפני שהדלתות נסגרות היא משמיעה זמזום קצר, כדי שתדעו להתרחק מהן.
• הלחצנים בתא ובקומות מנוטרלים, כך שגם אם תלחצו עליהם בטעות, לא קורה כלום.

הקומות שבהן המעלית עוצרת נקבעות מראש על ידי הטכנאי בזמן ההגדרה, ולא באופן אקראי. זו נקודה חשובה שמובילה ישר לשאלה הבאה, שהיא כמובן:

רגע, היא באמת עוצרת בכל קומה?

אז זהו, שלא בהכרח.

נהוג לחשוב שמעלית שבת חייבת לעצור בכל קומה בדרך למעלה ובדרך למטה, אבל זה לא מדויק. הטכנאי יכול להגדיר אותה לעצור בכל קומה, או בכל קומה שנייה, בהתאם לצורכי הבניין. יתרה מזו, בשנת 2023 אף ניתנה פסיקה משפטית שקבעה שמעלית שבת בבניין רב-קומות אינה חייבת לעצור בכל קומה, בין היתר בגלל הסבל והעיכוב שבנסיעה כזו. אז אם חשבתם שאתם נדונים לעצור שבע פעמים בדרך לקומה שמונה, תשמחו לדעת שזה לא בהכרח המצב.

האם כל מעלית יכולה לשמש כמעלית שבת?

כאן זה נהיה מעניין, וכאן גם מתחילים ההבדלים בין מעלית למעלית. באופן עקרוני אפשר להוסיף פיקוד שבת כמעט לכל מעלית, אבל ה"כשרות" של הפיקוד הזה תלויה בדברים העדינים שקורים עמוק בתוך המערכת.

מעליות מודרניות מלאות בחיישנים חכמים. יש עין אלקטרונית ששומרת שהדלת לא תיסגר עליכם, ויש מנגנון שקילה שמודד כמה משקל יש בתא. בימי חול, כל אלה נהדרים. בשבת, הם בדיוק הבעיה, כי אם הכניסה שלכם למעלית "עושה" משהו, משנה את פעולת המערכת, עלולה להיווצר כאן בעיה הלכתית, כי אז השהות שלכם במעלית השפיעה על מנגנון במעלית שמבצע עבודה.

לכן, כדי להכשיר מעלית לשבת, צריך לנטרל או להתאים את החיישנים האלה, וזה לא תמיד פשוט, במיוחד במעליות חדשות ומשוכללות עם מערכות שקילה אלקטרוניות. מהסיבה הזו חשוב שחברת המעליות תבין לעומק את הצד הטכני, שלפעמים פשוט לא מאפשר את זה, את הצד ההלכתי ואת דרישותיו, וכמובן גם את הדרישות של הנהלת הבניין.

הצד ההלכתי: למה זה מותר, ולמה יש מי שמסתייג

זה הלב של הנושא, ולכן חשוב לומר בהתחלה דבר אחד ברור: אנחנו חברת מעליות, ואנחנו ממש טובים בזה. בעניינים של פסיקות הלכתיות והכרעות בין רבנים שונים, אנחנו פחות מבינים. מה שאנחנו כן יכולים לעשות הוא להסביר בצורה מסודרת את התמונה, כדי שתדעו מה קיים, ותוכלו להמשיך ולשאול את הרב שלכם.

הרעיון ההלכתי המרכזי הוא שאם המעלית נוסעת לבד, לפי תוכנית שהוגדרה עוד לפני כניסת השבת, והנוסע לא מפעיל שום מלאכה בכניסתו וביציאתו, אז מבחינת חלק גדול מהפוסקים אין כאן חילול שבת.

שתי האסכולות המרכזיות

במשך עשרות שנים היו שתי גישות עיקריות, ושני מכונים שמלווים אותן:

מי מתיר

מעלית השבת קיבלה הסכמה מפוסקים חשובים מאוד. בין המתירים היו הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב עובדיה יוסף, הרב יצחק יעקב וייס והרב נויבירט. הרב עובדיה יוסף, למשל, פסק שמעיקר הדין מותר להשתמש במעלית אוטומטית בשבת, בין בעלייה ובין בירידה, ובמיוחד במקום צורך כמו זקן, חולה או יולדת.

ומי מסתייג

מצד שני, ההיתר איננו מוסכם על כל הפוסקים. יש שאסרו, לרוב לא מטעם מלאכה ממש, אלא מטעמים כמו זלזול בכבוד השבת, "עובדין דחול" (מעשה של חול), או חשש שזו פירצה. יש גם עמדות ביניים מעניינות: יש המתירים לעלות במעלית אך ממליצים להחמיר בירידה, ויש הנמנעים לגמרי. אפילו בין המתירים, ישנם פוסקים שנמנעים מכך באופן אישי.

השורה התחתונה מבחינה מעשית פשוטה: יש מגוון דעות, וכל אחד נוהג לפי הרב והעדה שלו. ולכן, כשמתקינים מעלית שבת, בוחרים שיטה וסמכות הלכתית מתאימה שתואמות את הקהילה שתשתמש בה.

מה אומר החוק

לצד ההלכה, ישנו גם החוק הישראלי, וחשוב שוועד הבית והדיירים יכירו אותו. אלה עיקרי הדברים:

באיזה שעות היא עובדת, ואיך מפעילים אותה?

כפי שראינו, מישהו מטעם הוועד מכוון את המערכת מראש, כך שבשבת עצמה בדרך כלל אין צורך לגעת בכלום. את שעות הפעולה קובעים הדיירים, אבל אם אין הסכמה אחרת, החוק קובע ברירת מחדל לבנייני מגורים עם שתי מעליות ומעלה:

• בליל שבת וליל חג: החל מכניסת השבת, למשך כארבע שעות.
• בשבת בבוקר: משבע בבוקר ועד שתים עשרה וחצי בצהריים.
• לקראת צאת השבת או החג: כשלוש שעות נוספות.

בבניין עם מעלית אחת בלבד, את שעות ההפעלה קובעים רוב בעלי הדירות, מתוך התחשבות בכלל המשתמשים ובצורכיהם. אלה, כמובן, ברירות מחדל, וכל בניין יכול להתאים את השעות למה שמתאים לדייריו.

מעלית שבת בבית משותף, כשכולם גרים יחד

ישנו כמובן גם פן חברתי ובין-אישי. בהרבה בניינים בישראל גרים יחד דתיים וחילונים, שומרי שבת ומי שפחות, וכולם חולקים את אותה מעלית. מעלית שבת יכולה ליצור מתחים בבניין שכדאי להכיר מראש, כי רובם ניתנים לפתרון בתיאום ושיחה בין הדיירים.

מצד אחד, מעלית שבת נוסעת גם כשלא קראו לה, איטית יותר, עוצרת בקומות שאולי לא צריך, ומשמיעה זמזום לפני סגירת הדלתות. כל אלה יכולים להפריע לחלק מהדיירים, ובנוסף הם מגבירים את הבלאי של רכיבים במעלית, במיוחד של הדלתות, שנפתחות ונסגרות הרבה יותר.

מצד שני, וזה החלק היפה, מעלית שבת היא בדיוק מה שמאפשר לאנשים שונים לגור באותו בניין במקום להתפצל למתחמים נפרדים לפי אורח החיים. יש סיפור מפורסם על הרב אלישיב, שנשאל אם לא כדאי לתלות שלט שמייעד את מעלית השבת רק לחולים ולקשישים, כדי שלא ירבו להשתמש בה. תשובתו הייתה פשוטה: אין צורך בשום שלט. מי שלא צריך, ממילא לא יעלה, ומי שיעלה, כנראה שיש לו צורך.

באזורי השירות שלנו יש גם יישובים וערים עם אוכלוסייה חרדית גדולה, בהם בני ברק ואלעד, ושם מעלית שבת היא כמובן חלק בלתי נפרד מהבניין ולא סתם תוספת. אנחנו מכירים היטב את הצרכים המיוחדים של הלקוחות שלנו, ואת החשיבות של מעלית שבת שעובדת בדיוק כמו שצריך, כל שבוע מחדש.

כמה זה עולה, ומה קורה עם הכשרות לאורך זמן

העלות של הוספת פיקוד שבת משתנה מאוד לפי סוג המעלית, לפי מפרט הביצוע, וגם לפי מספר התחנות, כלומר מספר הקומות שבהן המעלית עוצרת. באופן כללי, הוספת פיקוד שבת למעלית קיימת מתחילה בסביבות כמה אלפי שקלים ועולה בהתאם לגובה הבניין ולעבודה הנדרשת.

יש הבדל גדול בין התקנה במעלית חדשה להתקנה במעלית קיימת. בבניין חדש, כשמתכננים את המעלית מראש עם פיקוד שבת, התוספת זולה יחסית. לעומת זאת, בהוספה למעלית קיימת צריך לעיתים לפרוס תשתית חדשה בפיר, להתאים את פאנלי הלחצנים, לעדכן את לוח הפיקוד ולבצע שינויים בדלתות. יותר עבודה, יותר עלות.

נקודה שרבים מפספסים: כשרות היא לא "פעם אחת"

וזו נקודה חשובה מאוד – מהרגע שהותקנה מעלית שבת, אין שום דבר שמבטיח מאליו שהיא נשארת כשרה לאורך זמן. רכיב שמתחלף, עדכון תוכנה, או אפילו טיפול לא זהיר של טכנאי שלא מכיר את הנושא, יכולים לפגוע בהגדרות של פיקוד השבת בלי שאף אחד ישים לב.

בדיוק בגלל זה חשוב שהמעלית תיבדק באופן תדיר על פי הנחיות הסמכות ההלכתית שאישרה אותה, ולא רק בבדיקה ההנדסית התקופתית הרגילה שנעשית אחת לחצי שנה. היום אף קיימות מערכות שמנטרות את כשרות המעלית באופן רציף ומתריעות אם משהו השתנה.

שאלות נפוצות על מעלית שבת

לסיכום

מעלית שבת היא דוגמה יפה לאיך שקצת חשיבה ישראלית פותרת בעיה עתיקה בעזרת טכנולוגיה. היא לא מעלית אחרת, אלא אותה מעלית שיודעת לעבוד לבד, ומעל לכל היא מה שמאפשר לאנשים שונים לחלוק את אותו בניין, אותה כניסה ואותה מעלית, כל אחד לפי דרכו.