מעליות הן משהו שאנחנו כבר לוקחים כמובן מאליו. הן מזמן הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים בישראל, ובניין בלי מעלית זה כמו קיץ בלי מזגן. אנחנו כבר לא יכולים לדמיין את זה. הבנייה לגובה הפכה אותה מפינוק לצורך בסיסי, וכבר משנת 1974 החוק מחייב מעלית בכל בניין חדש שגובהו מעל ארבע קומות.

אבל מה באמת קורה מאחורי הקלעים כשמתקינים מעלית? המסע מהרגע שמחליטים על מעלית ועד שהיא נכנסת לשירות עובר דרך כמה תחנות עיקריות, וכדאי להכיר אותן. בואו נתחיל.

שתי נקודות פתיחה שונות

בניין חדש מול בניין קיים

לפני הכול, חשוב להבין שיש שני תרחישים שונים לגמרי. אלה שני עולמות נפרדים: עבודת התכנון, האישורים וההתקנה ייראו אחרת בכל אחד מהמקרים. בואו נצלול פנימה.

בנייה חדשה

תכנון מראש: מתאימים את המציאות לדמיון

בבניין חדש, המעלית היא חלק מהתכנית האדריכלית מהיום הראשון. סוג המעלית, מיקום הפיר, גודלה והמראה העיצובי שלה נקבעים על שולחן השרטוט, והבנייה מתאימה את עצמה אליהם. הקבלן מבצע את כל העבודות הנלוות כחלק מהקמת הבניין, כך שההתקנה משתלבת בתהליך בצורה חלקה.

בניין קיים

תכנון לפי האתר: מתאימים את הדמיון למציאות

בבניין שכבר עומד ומאוכלס, המצב הפוך: התכנון חייב להתאים את עצמו למבנה הקיים. צריך למצוא מקום לפיר בתוך מה שכבר בנוי, לקבל את הסכמת הדיירים, ולבצע את העבודה בלי לשבש את חיי הדיירים בבניין. זה תהליך מורכב יותר, שדורש יצירתיות הנדסית והרבה תיאום.

השלב הראשון:

תכנון ובחירת הפתרון המתאים

כל התקנה מתחילה בתכנון. בבניין חדש זה קורה על שולחן השרטוט, יחד עם האדריכל, כשהמעלית משתלבת בתכנית הכללית. בבניין קיים, השלב הזה מתחיל בשאלה הנדסית: האם המבנה בכלל מתאים, ואיפה אפשר למקם את פיר המעלית? כאן נכנס מהנדס שבודק את המבנה ואת המרחב הזמין, ובוחר בין שני פתרונות עיקריים:

מעלית פנימית, שהפיר שלה נבנה בתוך חלל חדר המדרגות. בהרבה בניינים ישנים יש חלל מתאים בין המדרגות, ולעיתים צריך לשנות מעט את גרם המדרגות כדי לפנות מקום. היתרון: תהליך הרישוי לרוב פשוט יותר, כי לא בונים תוספת חיצונית לבניין.

מעלית חיצונית, שהפיר שלה נבנה בצמוד לחזית הבניין. הפיר עצמו הוא מבנה של ממש, לרוב קונסטרוקציית פלדה או בטון עם חיפוי (כמו לוחות גבס חסין אש, צמנטבורד או זכוכית), שבתוכו מעגנים את מסילות המעלית. פתרון זה מתאים כשאין מספיק מקום פנימי, ולעיתים הוא אף מהיר יותר לביצוע, מכיוון שאפשר לייצר חלקים ממנו מראש ולהרכיב אותם במקום. החיסרון: צריך לתכנן אותו בקפידה כדי למנוע פגיעה בחזות הבניין, והוא דורש אישורי תכנון והנדסה.

לצד מיקום הפיר, בוחרים גם את סוג המעלית עצמה, שנבדל בעיקר בשיטת ההנעה שלו ומתאים למבנים שונים. הרחבנו על ההבדלים בין הסוגים במאמר נפרד על סוגי המעליות. בקורסיה, ההמלצה על הפתרון המתאים ניתנת תמיד אחרי סקר מקצועי בשטח, כי לכל בניין מאפיינים משלו.

הצד החוקי

אישורים, היתרים והסכמות

התקנת מעלית היא לא רק פרויקט הנדסי, אלא גם תהליך מול הרשויות. בשני התרחישים נדרשים אישורים, אך בבניין קיים נוסף עליהם גם נדבך של הסכמת הדיירים.

האישורים הנדרשים

התקנת מעלית מחייבת היתר בנייה, ובמסגרתו הרשות המקומית מעבירה את הבקשה לבדיקה של מספר גורמים. זה חלק שדורש קצת הבנה בירוקרטית, ולכן כדאי להכיר אותו מראש:

  • היתר בנייה מהוועדה המקומית — הבקשה מוגשת עם תכניות אדריכליות והנדסיות וחוות דעת מהנדס. זהו לרוב השלב הארוך ביותר, ויכול לקחת מספר חודשים.
  • אישור מכבי אש — עבור מערכת בטיחות האש של המעלית, הכוללת גילוי עשן, מערכת כיבוי ודלתות עמידות אש, כדי שהמעלית לא תפריע לפינוי הבניין בשעת חירום.
  • אישור נגישות — הרשות עשויה לדרוש אישור מיועץ נגישות מוסמך, שבודק שמידות התא, רוחב הדלתות וסידורי ההנגשה מתאימים לאנשים עם מוגבלות.
  • עמידה בתקן ובחוות דעת מהנדס — המעלית חייבת לעמוד בתקן הישראלי למעליות, והתוכניות נבדקות מול מהנדס.

הסכמת דיירים (בבניין קיים)

כאן נכנס הבדל מהותי: כשמוסיפים מעלית לבניין קיים, מדובר בשינוי ברכוש המשותף, ולכן נדרשת הסכמת הדיירים. ככלל, החוק (סעיף 59ו לחוק המקרקעין) קובע שההחלטה מתקבלת באסיפה כללית ברוב של שני שלישים מבעלי הדירות. דייר שחושש מפגיעה מהותית בדירתו רשאי להתנגד ואף לפנות למפקח על המקרקעין. בבנייה חדשה, לעומת זאת, השאלה הזו כלל לא קיימת, כי המעלית מתוכננת מראש.

שווה לדעת: חלק גדול מחברות המעליות עובדות בעיקר מול קבלנים בבניינים חדשים, ופחות ערוכות למורכבות של בניין קיים. מכיוון שהתחום המשפטי והרישויי מורכב, ובבניין קיים במיוחד, מומלץ לעבוד עם חברה שמלווה גם את החלק הזה, ולהיוועץ באיש מקצוע לפני שמתחילים.
מאחורי הקלעים

מה קורה בפיר: תהליך ההתקנה

אחרי כל התכנון והאישורים מגיע החלק המרתק: איך פיר ריק "מתמלא" פתאום במעלית עובדת? ההתקנה היא תהליך מדויק שמתבצע בסדר מסוים. הנה השלבים העיקריים:

הכנת הפיר

קודם כול מכינים את פיר המעלית לפי המידות המדויקות שבתכנית, כולל הבור שבתחתיתו. המשטחים חייבים להיות ישרים ומדויקים, ולאורך כל תקופת העבודה מוצב בתוך הפיר פיגום יציב.

התקנת המסילות

זהו השלב הראשון בהרכבה עצמה. מסילות ההובלה הן פסי פלדה אנכיים לאורך כל הפיר, שמתפקדים כמעין מסילות רכבת שעליהן ינוע התא. היישור המדויק שלהן קריטי: מסילות עקומות גורמות לנסיעה רועדת ולבלאי מהיר.

התקנת מערכת ההנעה

מתקינים את המנגנון שיזיז את המעלית. בגדול יש שתי שיטות: מנוע וגלגל הנעה שמושכים את התא עם כבלים שמחוברים אליו, או מערכת הידראולית עם בוכנה שדוחפת אותו מלמטה. בחירת סוג המעלית נעשתה בשלב התכנון שכבר הזכרנו.

הרכבת התא

את תא המעלית מרכיבים לרוב בתוך הפיר, על גבי מסגרת נושאת, ומחברים אותו למסילות כך שיוכל להחליק עליהן בצורה חלקה. במערכות כבלים מותקן גם משקל נגדי בצד השני, שמאזן את משקל התא וחוסך באנרגיה.

דלתות ומנגנוני בטיחות

מתקינים את הדלתות בכל קומה ואת דלתות התא, יחד עם מנעולי בטיחות שמונעים מהמעלית לנוע כל עוד דלת פתוחה. זהו אחד השלבים המאוחרים ברצף, והוא קריטי לבטיחות.

חשמל, בקרה ובדיקות

לבסוף מחברים את מערכת החשמל והבקרה: לוח הפיקוד, החיישנים, לחצני הקומות וכפתורי החירום. בסיום מתבצעים כיולים ובדיקות מקיפות, ורק אחרי שהמעלית עוברת בדיקה של בודק מוסמך, היא נכנסת לשירות.

A Korsia technician inside an elevator shaft, beside the guide rails during installation
מסילות ההובלה מותקנות לאורך כל הפיר בקפידה, לפני שתא המעלית מורכב עליהן.
ומה לגבי…

עלויות וזמנים?

העלות של התקנת מעלית משתנה מאוד, והיא תלויה בשורה של גורמים: סוג המעלית, מספר הקומות, סוג הפיר (פנימי או חיצוני), ובבניין קיים גם מורכבות העבודה במבנה קיים. לכן קשה לנקוב במספר אחד, והדרך היחידה לקבל הערכה מדויקת היא סקר מקצועי של הבניין הספציפי.

גם לוחות הזמנים משתנים. ההתקנה הפיזית עצמה יכולה להיות מהירה יחסית, אם הכול מוכן לגמרי: זמן התקנה של שבועיים או שלושה הוא אפשרי. אבל התהליך הכולל, מהתכנון דרך ההיתרים ועד ההפעלה, נמשך בדרך כלל חודשים, בעיקר בגלל הזמן שלוקח להשיג את האישורים מהרשויות. כמובן, בבניין קיים עבודות הבנייה עצמן עשויות לקחת זמן ולעכב את זמן ההרכבה הכולל.

נקודה חשובה בבניין קיים: את עלות ההתקנה נושאים בדרך כלל רק בעלי הדירות שהחליטו על המעלית, ודיירי קומת הקרקע לרוב פטורים. אבל את עלות התחזוקה השוטפת, אחרי שהמעלית כבר קיימת, כל הדיירים חייבים לשלם לפי חוק, כי המעלית הפכה לרכוש משותף.
Frequently Asked Questions

שאלות נפוצות על התקנת מעלית

How long does an elevator installation take?
ההתקנה הפיזית עצמה יכולה להימשך שבועיים עד שבועות ספורים, תלוי בסוג המעלית ובמורכבות. אבל התהליך הכולל, מהתכנון דרך ההיתרים ועד ההפעלה, נמשך בדרך כלל חודשים, בעיקר בגלל הזמן שלוקח להשיג את האישורים מהרשויות. בבניין קיים, עבודות הבנייה במבנה עשויות להאריך את התהליך עוד יותר.
אילו אישורים צריך כדי להתקין מעלית?
נדרש היתר בנייה מהוועדה המקומית, ובמסגרתו נבדקת הבקשה מול מספר גורמים: אישור מכבי אש עבור בטיחות אש, אישור נגישות מיועץ מוסמך, וחוות דעת מהנדס לצד עמידה בתקן הישראלי למעליות. בבניין קיים נדרשת בנוסף הסכמת הדיירים.
מה ההבדל בין מעלית פנימית לחיצונית?
מעלית פנימית נבנית בתוך חלל חדר המדרגות, ותהליך הרישוי שלה לרוב פשוט יותר. מעלית חיצונית נבנית בצמוד לחזית הבניין, כשהפיר הוא מבנה של פלדה או בטון עם חיפוי. היא מתאימה כשאין מספיק מקום פנימי, אך דורשת תכנון קפדני יותר ואישורי תכנון והנדסה.
כמה דיירים צריך כדי לאשר התקנת מעלית בבניין קיים?
ככלל, החוק (סעיף 59ו לחוק המקרקעין) דורש הסכמה של שני שלישים מבעלי הדירות, שמתקבלת באסיפה כללית מסודרת. דייר שחושש מפגיעה מהותית בדירתו רשאי להתנגד ולפנות למפקח על המקרקעין. בבנייה חדשה אין צורך בהסכמה כזו, כי המעלית מתוכננת מראש.
מה קורה בזמן ההתקנה בפיר?
אחרי הכנת הפיר, מתקינים קודם את מסילות ההובלה האנכיות, אחר כך את מערכת ההנעה, ואז מרכיבים את תא המעלית ומחברים אותו למסילות. לאחר מכן מתקינים את הדלתות ומנגנוני הבטיחות, ולבסוף את מערכת החשמל והבקרה. בסיום מתבצעות בדיקות של בודק מוסמך לפני שהמעלית נכנסת לשירות.
מתכננים להתקין מעלית?

נלווה אתכם מהסקר הראשוני ועד מסירת המעלית

מהתכנון וההיתכנות, דרך האישורים והתכנון ההנדסי, ועד ההתקנה המלאה ומסירת המעלית. בקורסיה אנחנו מלווים אתכם לאורך כל התהליך, כדי שלא תצטרכו להתמודד עם המורכבות הזו לבד.

Previous article 5 Remarkable Elevators Around the World
Next article Common myths